טור' מרים ארנהיים ז"ל

קורות חיים

בת מרטין וחנה. נולדה ב-30 בנובמבר 1929 בגרמניה. עלתה לארץ עם הוריה באוגוסט 1933. בארץ ביקרה בבית-החינוך שבכפר מל"ל עד שנת 1944, יצאה להכשרה בחוות-הלימוד בפתח-תקווה, ומשם להכשרה מגוייסת באשדות-יעקב. בכל ליבה הגתה את רעיון הקמת המדינה העברית. ואם-כי גדלה בבית הדוגל ברעיון פציפיסטי, נקלטה בחברה הפלמ"חית כאחת מהם. עיקר עבודתה בקיבוץ היה בבית-הילדים, ועל טיפולה המסור והלבבי בילדים אהבוה הכל. גם בקיבוץ זכתה להערכה ולחיבה, בגלל מידותיה התרומיות ועזרתה לזולת.

עם פרוץ מלחמת-השחרור הועברה קבוצתה לצפת, ובסיסה נקבע בבית-בוסל. משם נשלחה מרים לקורס מיוחד של הנהלת משק בהר-כנען.

ביום 12 במארס 1948, כאשר גמרה את עבודתה במטבח, לאחר מאמץ של שעות רבות, ישבה על גזוזטרת המבצר ושירה בפיה. באותו רגע פגע בה כדור של צלף ערבי, והיא נפצעה קשה בבטנה. כשנורה צרור היריות, ומרים כרעה-נפלה לא אמרה נואש ועוד ידעה להרגיע את סביבתה. רק כעבור שעות מספר הועברה לבית-החולים "הדסה", שהדרך אליו היתה בחזקת סכנה בגלל כנופיות המרצחים ששוטטו בסביבה.

הרבה סבלנות ושקט פנימי נדרשו ממנה בבית החולים כדי לשאת כאביה ולהאמין ש"יהיה טוב". שבוע ימים שכבה על ערש דוי, וכל מאמצי הרופא להצילה עלו בתוהו.

ביום השביעי להיפצעה, 20 במארס 1948, היה הכרח בניתוח נוסף, וממנו לא קמה עוד. למחרת נקברה בצפת.