סמ"ש שלום אטדג'י ז"ל

קורות חיים

שלום ז"ל, בן מרים ומרדכי אטדגי, נולד בישראל ב- 9/4/62. בן למשפחה המתגוררת במושב שפר. את לימודי החובה השלים בביה"ס היסודי דתי במירון, המקיף האזורי וביה"ס התיכון דתי "המזרח" בצפת. התגייס למג"ב לשירות סדיר ב- 5/80, שירת בירושלים ועבר לצפון. הוצב בפלוגה כ'. בהיותו הבן הצעיר במשפחה היה אהוב מכולם ועל כולם. שנה לאחר מותו באסון צור, נולד בן למשפחת אטדגי אשר נקרא על שמו ושיבל"א. משפחתו תרמה לאחר מותו את ספרי ההפטרות ומנורה לבית הכנסת במושב שפר ובכך הנציחה את שמו לתפארת עולם. ביתם של משפחת אטדגי במושב שפר פתוח לכל, כנאמר "כל רעב ממנו יאכל וכל צמא ממנו ישתה". בנוסף, אמו של שלום היתה מאוד קשורה ליחידה אשר בנה נפל במסגרתה ואשר העניקה לאמו מגן. האם נהגה לפני כל חג (ולא משנה חג של עדה כזו או אחרת) להביא עמה כל מיני מטעמים ופירות ולהיכנס עם המטעמים ללבנון בעקשנות יתר, תוך קבלת אישור מהאחראים. שלום ז"ל למד נהיגה טרם גיוסו והפכה לתחביבו המרכזי. משפחתו מעידה עליו שהיה אדם מסודר בכל התחומים,

היטה אוזן קשבת ורצון לעזרה. לשלום היה אח אשר שירת במג"ב ושמו יצחק, גם הוא שירת בשלמות. קטעים ממכתב שנשלח למשפחה ע"י תלמידי י"ב מחברת הנוער בקיבוץ סעד: "רבות חשבנו כיצד להביא את כאבנו העמוק ואת הצער שאנו חשים למרות שאיננו מכירים את משפחתכם באופן אישי. האמת היא כי מרגישים אנו קשר חזק אליכם וכי זהו המחיר שנדרש מהעם הנבחר ע"י הקב"ה. אנו יודעים כי דברינו אין בהם כדי להשיב את האובדן, אך אנו מקווים כי תתגברו ותתחזקו מתוך ידיעה שיקירכם שירת את מולדתו אשר אהב בכבוד, ובאמונתו נפל על הגנתה של המולדת באסון כבד שפקד את עמנו על אדמת ניכר". מפקדו אומר עליו: "אישיות מעניינת ודומיננטית, זריז ובעל תפיסה מהירה". שלום היה בן 20 בנופלו. נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בצפת. "יהי זכרך ברוך לעולמי עד".

"שלום, שלום לרחוק ולקרוב אמר ה'".