גברי-אל ישי בראל ז"ל

קורות חיים

גברי-אל ישי בראל, בנם של אושרת ויאיר, נולד בצפת ביום כ"ב בניסן תשס"א (15.04.2001). ילד רביעי להוריו. אח של אוריאל, התאומים – אברהם ושרה, ויהודה.

גדל בצפת, למד בבית הספר היסודי "תלמוד תורה פרחי כהונה" ובישיבה התיכונית "אמי"ת צפת" בעיר. היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב בכדורגל.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, התגייס לצבא ושירת בבסיס האימונים הראשי של פיקוד הצפון - "בא"פ אליקים". חבריו לשירות הצבאי סיפרו שהיה ה"לב" של הבסיס.

כשהשתחרר מהצבא שב לחיות ולעבוד בצפת.

גברי-אל היה אדם טוב לב, נוח לבריות, חכם, ישר, נאמן ושמח. סיפר חברו נריה: "גברי-אל היה בן אדם שכולו לב, נותן מעצמו, שמח תמיד, תמיד משמח אחרים. בן אדם שאהב מסיבות ותמיד פיזר שימחה לסובבים שלו".

ביום שבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023), בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

מספר שעות לפני כן, הגיע גברי-אל עם חבריו לפסטיבל "נובה" שבשדות קיבוץ רעים. כשהחלה מתקפת הטילים, ניסה לעזוב את מתחם הפסטיבל אך נורה למוות על ידי המחבלים שפשטו על האזור.

בתום חיפוש של כשבוע, קיבלה משפחתו את הבשורה המרה שגופתו נמצאה.

המחבלים רצחו כ-380 איש באזור הפסטיבל, וחטפו לרצועת עזה כמה עשרות מבלים.

גברי-אל ישי בראל נרצח בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 22 בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין בצפת. הותיר הורים, שלושה אחים ואחות.

על מצבתו כתבו אוהביו: "פני מלאך יפה עיניים, אהוב שלנו... עלם חמודות שלא מן הנמצא, שקיים בגופו מצוות כיבוד אם, בנתינה בלתי פוסקת, מלא בשמחת חיים וחיוך כובש נסוך תמידי על פניו. במותו יתקדש שמו בכל העולם".

מכר המשפחה ספד: "גברי-אל, גברי-אל, כתוב בחז"ל שהמלאך גברי-אל עומד בשמיים על מזבח ומקריב את נשמות הצדיקים... גברי-אל, הרבה לא יודעים שלא ברחת מהמסיבה, אלא עזבת כדי להיות עם אמא שלא תישאר לבד באזעקות. אתה במקום מצוין בגן עדן, אך צר לי לאם שבוכה ומתייפחת על בנה מחמד עיניה, שידוע לכולנו שתמיד דאגת לה, ועוד שנהרגת בדרך אליה... אוי איך היא מרגישה עכשיו גברי-אל? עמוד כגבר ובקש מהשם 'נקום את נקם כל דמעה ודמעה של אמי תחי'".

ספדה חברתו פלג: "גברי-אל שלי, גבי שלי, החבר הכי טוב שלי בעולם, אח במתנה שלי. לא סתם קראו לו גברי-אל, הוא באמת היה מלאך. כל ערכיו היו טובים, אדם שסחף אחריו, שהפיץ אור וביטחון בכל מקום שהיה דורך. גברי-אל שלנו יצא לרקוד ולחלק אור ברחבה. עד הדקה האחרונה שלו גבי דאג להציל ולעזור לכולם. כל חייו היה נאמן לתורת היסוד, ותמיד האמין שמדינת ישראל נלחמת על קיומה. המלאך גברי-אל שלי נרצח על ידי מחבלים מרצחים. שה' ייקום דמך, תנוח על משכבך בשלום. נמשיך את דרכך וננציח אותך עד יומנו האחרון. אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים עד כאב. אוהבת, פלג שלך, אחותך הקטנה לנצח, מלאך שלי".

חברתו נועם ספדה: "חשוב לי שידעו שגברי-אל זה החבר הכי טוב שלי. הבן אדם הכי קרוב אליי שהכי חסר לי בכל דקה ביום. הבן אדם עם הלב הכי ענק שפגשתי בחיי, עם החיוך הכי יפה וטהור שתראו, והעיניים הממיסות שאפשר לטבוע בהן... גברי, מלאך שלי, אני עדיין לא מעכלת שאתה לא פה יותר. אני לא יודעת מתי אצליח להבין ולהשלים עם זה, אם בכלל, אבל מה שאני כן יודעת זה שאתה לנצח איתי, שומר עליי, ואין יום שאני לא חושבת עליך ומתגעגעת יותר מהאתמול. אני אוהבת אותך בכל עצם בגוף שלי ומתגעגעת ברמות שזה כואב לי בלב".

ספד חברו לשירות הצבאי, דוד: "בחור מצחיק, חכם וישר, שדאג לכל בן אדם שהכיר. הוא ידע איך לעשות דברים שילכו בדיוק איך שהוא רצה . לא מפסיק להתגעגע, ואי אפשר לדבר בכלל שזה לא מתעכל. מסרב להאמין, כול תמונה שלך וסרטון וזיכרון ממך מעלה לי חיוך וגעגוע, אוהב אותך המון".