קורות חיים
בת הרב חיים דוד צוריאנו, מראשי הרבנים בעיר איידין, טורקיה. נולדה בשנת תר"ך (1860) באיידין.
בשנת 1920 עלתה לארץ עם בעלה הרב ישמעאל הכהן, לו נישאה בטורקיה. הם התיישבו בצפת, בה התקבלו בכבוד רב. הרבנית רושא ידועה היתה בנדיבות-לבה לכול, בשל מעשי החסד שעשתה, בצדקנותה ובהיותה לעזר רב לבעלה במעשי הצדקה שעשו.
ביום חמישי כ"ג באב תרפ"ט (29.8.1929) התנפלו אלפי ערבים מוסתים מצפת והסביבה על שכניהם, בני הקהילה היהודית שמנתה 1,200 נפש, ברובם זקנים, נשים וילדים. הפורעים עברו מבית לבית, הכו, שחטו ושרפו ללא רחם גברים, נשים וטף. בין ראשוני הנפגעים היה הרב ישמעאל הכהן, שמת מפצעיו באותו לילה.
רושא ניסתה לקרוא לעזרה את הערביה השכנה, משרתת ביתה זה שנים רבות, אך לרוב תדהמתה נוכחה לדעת כי גם המשרתת, בעלה וילדיה הם בין הפורעים. היא נלכדה בפתח הבית, נפצעה קשה מסכיני הרוצחים ונשארה מוטלת זמן רב מתבוססת בדמה עד שהגיעה העזרה. היא נלקחה לבית-החולים "הדסה" בחיפה. במשך עשרים יום התענתה בייסורים ומכאובים קשים. ביום ט"ו באלול תרפ"ט (20.9.1929) נפטרה והובאה למנוחות בבית-העלמין בחיפה.
הרבנית רושא מתה שלושה שבועות אחרי בעלה. השאירה בנים ובנות מנישואיה הראשונים ומנישואי בעלה.
זכרה הונצח בספרים מאורעות הדמים - חמישים שנה לטבח כצפת, חללי בת-עמי ויזכור לקדושי תרפ"ט.