שרה סופר ז"ל

קורות חיים

שרה, בת תוגה ורינה, נולדה בד' באב תשי"ט, (08.08.1959), בצפת. הייתה אחת מעשרה ילדים, ששימשה יד ימין של אימה ועזרה לטפל ולגדל את אחיה הקטנים. כבר מגיל צעיר הייתה עקרת בית קטנה.

תמיד הייתה מוקפת חברות לרוב. שרה, חברה בלב ובנפש, הייתה מוכנה לעשות עבורן מעל ומעבר.

שרה הייתה תלמידת כיתה ט' בבית הספר התיכון הדתי המקיף בצפת. תלמידה חרוצה ושקדנית, שהגיעה להישגים גבוהים בלימודים. היא ידעה לחלק את זמנה בין הלימודים, עזרה בבית ובילוי עם חברות, כך ששום תחום לא יפגע. אהבה לטייל ולהכיר את הארץ.

ביום רביעי לפנות בוקר, כ"ג באייר תשל"ד, (15.05.1974), חצתה חוליה בת שלושה מחבלים את הגבול מלבנון לעבר העיר מעלות. בשעה שלוש וחצי הגיעו אנשי החוליה לעיר, אחרי שרצחו אישה תושבת פסוטה, והחלו לדפוק על דלתות הבתים, בתקווה שמישהו יתפתה ויפתח להם את הדלת. בהגיעם לבית משפחת כהן, פרצו את הדלת ורצחו שלושה מיושבי הבית.

משם המשיכו המחבלים והגיעו לבניין בית הספר נתיב מאיר, בו ישנו באותה עת תלמידי בית ספר מצפת שהיו בטיול שנתי, בהם גם שרה. הם ריכזו 85 מהתלמידים בכיתות העליונות ודרשו שחרור של מחבלים מהכלא בישראל תמורת שחרור התלמידים.

במשך כל אותו היום נערך משא ומתן. שרה ושתיים מחברותיה היו צמודות ועודדו אחת את השניה בשעות הקשות. בשלב מסוים, אחת החברות קפצה מהחלון והצליחה להימלט. לפני בריחתה, ניסתה לשכנע את שתי החברות להצטרף אליה. שרה, שהייתה אתלטית, לא חששה לקפוץ, אבל החברה שלישית חששה ושרה החליטה לא להפקיר אותה ולהישאר איתה. נאמנותה לחברתה עלתה לה בחייה.

מספר דקות לפני השעה שש בערב, הוחלט לנסות ולשחרר את בני הערובה בכוח. במהלך החילוץ, בטרם הספיקו החיילים לפגוע במחבלים, פתחו המחבלים באש תופת על הילדים והטילו לעברם רימונים. 22 מתלמידי בית הספר נרצחו, ועשרות רבות נפצעו. שרה נורתה בליבה ופונתה לבית-החולים, שם נפטרה מפצעיה.

שרה הייתה בת 15 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בצפת, בחלקת ילדי הפיגוע במעלות.