קורות חיים
נולדה בשנת תרל"ה (1875) בעיר צידון, סוריה, לאביה ר' שמעון הררי, איש יודע ספר, אמיד ומכובד בעדתו. בשנת 1890 עלה ר' שמעון עם משפחתו לארץ ישראל, קבע את ישיבתו בצפת בה עסק במקצועו: צורפות כסף. הוא היה חבר ועד העדה הספרדית בצפת.
בשנת 1893 נישאה לולו הררי לשמעון פרג'ון, בר אוריין ובעל מידות. שמעון היה ידוע בצפת כירא שמים מופלג, שלא יצא מחוץ לגדרי ה"שולחן ערוך" אף במנהג קל.
לולו היתה עוזרת כל ימיה לבעלה למצוא את מחיית הבית: היא היתה עושה גבינה, ובעלה היה מוכרה בשוק. ומלחמה הצר היתה לולו פורסת לרעב, בפרט ליתום. לעודד יתומים, לכלכלם, לסעדם - היה תוכן חייה. וכשגדלו ארבעה בניה של לולו ויצאו לרשות עצמם, אספה היא אל תוך ביתה שני יתומים אשר פרנסתם עד יומה האחרון.
ביום החמישי, כ"ג באב תרפ"ט (29.8.1929), ישבה לולו על יד חלון ביתה ועסקה במלאכתה. קבוצת ערבים עמדה במרחק לא רב מבית פרג'ון וצעקה: "אנו רוצים לטבוח ולהרוג!" וערבי אחד עם רובה ציד פרש מהקבוצה והתקרב לחלון ביתה של לולו. "את חיה עוד, בת הכלב?" קרא הפורע וירה פעמיים בלולו. היא נפלה מתה במקום, לעיני נכדתה.
לולו היתה בת 54 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בצפת.