קורות חיים
בן ד"ר אברהם וברוריה. נולד ביום ו' באייר תרפ"ח בחיפה. למד בבית-ספר עממי ובבית-הספר הריאלי בחיפה וגם למד נגינת כינור במכון למוסיקה וגילה הרבה רגש ויכולת בהופעותיו בקונצרטים של התלמידים.
כמדריך בתנועת הנוער נתגלתה בו נטיה לעבודה חינוכית ואחרי גמרו כיתה ז' בבית-הספר הריאלי העבירהו אביו למכינה של בית-המדרש למורים בירושלים. שם המשיך ללמוד גם בקונסרבטוריון.
אחרי שנה דחה את המשך לימודיו "לזמנים טובים יותר" ויצא להכשרה מגויסת של הפלמ"ח לאשדות-יעקב. תוך אימוניו התערה גם בעבודות המשק והשתתף ככנר בתזמורת משקי עמק הירדן.
משהחלה מלחמת-השחרור נשלח לקורס מ"כ וכשחזר התגלה כמפקד מחונן בתבונה, באומץ ובכוח-התמדה רב.
השתתף בפעולות שיבוש התחבורה הערבית בעמק הירדן ובמעשי פיצוץ וחבלה בכפרים שאיכסנו כנופיות ואנשי-צבא מסתננים מעבר לגבולות. בסוף חורף תש"ח נשלח עם גדודו להרי הגליל העליון בסביבות צפת. השתתף בראש כיתת פלוגתו (פלמ"ח) בפשיטה על סאסא, שמוטטה את רוח האויב, בהגנה על עין-זיתים כמפקד המקום, בכיבוש המשלט שהבטיח את הקשר עם צפת וחילץ את עין-זיתים מן המצור.
בלילה שלאחר צאת הבריטים מצפת ולאחר שמסרו את כל נקודות-המפתח לערבים, הבקיע דרך לצפת בראש מחלקה בת 40 איש. חיזק את רוח המגינים המקומיים. פוצץ עמדות אויב, כבש עמדות על גבול האזור הערבי והחזיק בהן על אף הפגזת האויב כדי לעשותן בסיסים לכיבושים נוספים. היה למופת לחבריו-פקודיו באומץ ובנכונות להקרבה עצמית ולנשיאה בעול הקשיים והתלאות אף למעלה מתפקידו, קור-הרוח ושיקול-הדעת שבהתנהגותו נסכו בטחון בלב חבריו.
באחת ההתקפות של הערבים על גבולו הדרומי של הרובע היהודי תפס עמדה קדמית ביותר, עלה על גגו החשוף של בית, כדי לכוון בדייקנות את אש תת-המקלע שבידו כלפי התוקפים.
הודות לגבורה שלו ושל חבריו נהדפה ההתקפה, אך הוא נפגע בכדור אויב בעינו ונפל ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948).
למחרת נקבר בצפת.
לזכרו חובר שיר "נער נפל בגליל" (מלים: שלמה קודש, מוסיקה: משה ביק) והוקם בית-תרבות בצפת (על-ידי המשפחה, המדור להנחלת הלשון ו"הדסה לנוער"); הבית נקרא "בית גדעון".