בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים התרכזה החטיבה ביער עין זיתים.
חיילי החטיבה, אשר עשו יחדיו בדרכי האש והרעות, ראו בסביבה זו, בין עצי החורש המוריקים של עין זיתים, את המקום הנכון להקמת אנדרטה לנופלים. האנדרטה נישאת לגובה 9 מטר. היא ניצבת על גבעה, הצופה מזרחה אל עבר העיר צפת ומערבה אל הר מירון. היא עשויה מעמודים עגולים בעלי גבהים שונים ומלוחות מתכת, שעוביים 4 מ"מ והמעוצבים בצורה המזכירה את האות "ש". זו ניצבת על שלוש רגלי מתכת רחבות, המתחברות למעין שער, שדרכו נכנסים לרחבת האנדרטה. האות ש באה לסמל את המלים: קדש, ששת הימים, שלום, שריון, נשק, שמע ישראל ואת המלה שדי, המצויה בכל מזוזה. קיר מאבני המקום, הצמוד לרכס ההר, תוחם את רחבת האנדרטה. עליו לוחות, שבהם חקוקים שמותיהם של 166 הנופלים, וכן הפסוק: "לאחינו גיבורי התהילה". יצרה את האנדרטה הפסלת דינה ניר-אבן-טוב, אלמנתו של עודד אבן-טוב, שהיה סייר בפלוגת הסיור של החטיבה ונפל בשכם במלחמת ששת הימים ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967). האנדרטה נחנכה בחודש יוני 1969, שנתיים לאחר המלחמה.
לרגלי הגבעה שעליה מצויה האנדרטה, סמוך לשביל המוביל אליה, מוצבים לוחות עץ, ובהם חרותים מפות הקרבות של החטיבה וסיפורי המקומות, שבהם לחמה ונפלו חלליה: במלחמת ששת הימים: "לאחינו גיבורי התהילה, אשר הרסו במערכות קדש את ביצורי אום כתף ואום שיחן, אשר הדבירו את עזה ובנותיה בואכה רפיח. לרעינו אנשי הפלדה במלחמת ששת הימים, אשר פרצו מכאן אל הרי השומרון וכבשו את שכם בסערה, ובקרב שריון בשריון מוטטו את מבחר לגיונות האויב. לנועזים ולטובים אשר העפילו בהר הגולן, מבקיעים באש את חומות הברזל והבזלת עד גבול בשן. לחברינו היקרים, אשר נפלו בהושיעם את ישראל מידי מבקשי נפשו".
במלחמת יום הכיפורים: "לזכר חללינו במלחמת יום-הדין בצאתם חוצץ לעבר נפח אל ציר הנפט ועל ציר סינדיאנה-חושניה ועל ציר יהודיה-חושניה ובקרבות קצביה המרים והנחילום מכה ניצחת. ועמהם בנופלים שמות רעינו, שדרכו נפשם עוז והבקיעו ראשונים ויחידים בציר סקופיה להגן על אדמת 'אל-על'; וחרותים לנצח עמהם באותיות של אש שמות ונישמות מתינו רבי העלילה, שפרצו חלוצים בציר קוניטרה-דמשק אל צומת חאן-ארנבה וכבשוה בדמם וזינבו בעוצבת השריון העירקי ורוצצו רהב האויב. זכרם ומעלליהם-כצאת השמש בגבורתה".