זאת היתה אחת מכמה תחנות משטרה שנבנו על ידי הבריטים. כאשר הבריטים עזבו את צפת, ב-16.4.1948, הם מסרו את המבנה הזה ואת כל יתר העמדות הצבאיות שהיו בידיהם לידי הערבים. משפרצה מלחמת השחרור היו בצפת כ-1,350 יהודים, שניצבו מול 12,000 ערבים בקירוב. באזור שמסביב לצפת היו כ-3,000 יהודים, מול 55,000 ערבים.
הרובע היהודי היה נתון במצור מזה חודשים רבים. הפינוי הבריטי, חודש לפני הסיום הרשמי של המנדט, הפתיע את הקהילה היהודית. לפי הערכות המודיעין הבריטי, יתקיפו הערבים את הרובע היהודי מיד ויכבשו אותו תוך שעתיים! הבריטים הציעו ליהודים לפנות את צפת לפני ההתקפה. השיירה הבריטית המתינה ברחוב ממול. למרות הסכנה הצפויה להם לא נטשו היהודים את עירם.
אחרי שבועות מספר של לחימה וניסיון ראשון של הפלמ"ח לשחרר את העיר, בליל ה-10.5.1948, יזם הפלמ"ח התקפה. התוכנית היתה לחצות את הרחוב, לפוצץ חור בקיר, ולהסתער על בניין המשטרה. בחסות החשיכה הגיעה חוליית הפריצה לבניין והניחה חומר נפץ ליד הקיר, אך בשל הגשם שהחל לרדת, נרטב חומר הנפץ ולא התפוצץ. גורם ההפתעה אבד, ורבים מכוחותינו נפגעו. מתנדב אחד הצליח לעבור שוב את הרחוב ולהפעיל את חומר הנפץ. התפתחה לחימה קשה, מחדר לחדר ומקומה לקומה, עד שכוחותינו השתלטו על כל המבנה. צפת שוחררה חמישה ימים לפני הקמת המדינה. מצבות זכרון לחיילים מוצבות כאן בקיר ממול ובמקומות רבים בתוך העיר.